top of page

היופי העירוני

הערים ההיסטוריות התפתחו, על פי רוב, על בסיס עקרונות מופשטים, הסכמה הדדית וקודים תכנונים. לעומת זאת, הפרדיגמה המודרנית של תכנון הערים שהתגבשה במהלך המאה העשרים, התנערה מידע היסטורי זה והתבססה על תכנון ריכוזי, כוללני וארוך טווח, ועל ערכים של יעילות והתאמה בין ייעודי הקרקע. פרדיגמה זו מתאפיינת בפער בין התכנון ויישומו, שבויה בחשיבה תכנונית מכניסטית, מפגינה אי-שוויון שיטתי ומתרחקת מהיבטים הומניסטים בסיסיים.

בתחילת דרכו כדיסציפלינה עצמאית, ינק התכנון את שפתו וערכיו מהשפה האדריכלית, והטמיע לתוכה ערכים כמו: היחס לתפקיד המתכנן, היחס למיקום הטכנולוגיה בהליך התכנוני, וגם היעדר מובנה ביחס לדיון באסתטי. נוסף לכך, התכנון כדיסציפלינה עצמאית נטוע בסביבה ניהולית ואינסטרומנטלית ומבוסס במהותו על הגיון סמי-מדעי של התבוננות כוללת במרחב על ידי מתכנן שהוא חיצוני לתהליך העירוני. בשונה מהאדריכלות, התכנון מופעל על-ידי הממסד, עירוני וממשלתי, ויישומו בשטח הוא תוצר של דיסציפלינות וכוחות רבים ומגוונים, ביניהם כוחות השוק, נציגי הציבור, האזרחים וארגונים שונים. 

על בעיותיה של הפרדיגמה התכנונית המודרנית כתבו משנות ה-60 של המאה ה-20. אקטיביסטים חברתיים, מתכנני ערים, חוקרים ואדריכלים פעלו לשינויה. ההבנה כי העיר מעצבת גם את חיינו הקהילתיים, הבריאותיים והנפשיים התפשטה, ונושאים מגוונים קיבלו התייחסות מרחבית: הצורך באזורים ירוקים, בגיוון חברתי וכלכלי, בשימור, בעידוד פעילות חברתית וספורטיבית ובהליכתיות. מכיוון שיופיה של עיר הוא אחד האינדיקטורים לשגשוגה, ועל אף שאיננו מבצעים שום בחירה ללא השפעתם של חושינו האסתטיים, גם בתחום התכנון מתקיים דיון מועט, אם בכלל, בערכים אסתטיים וחווייתיים.

מחקרי עסוק באסתטי העירוני, כפי שהוא מתבטא בשיח התיאורטי ובפרקטיקה. מהו יופי עירוני? כיצד ניתן לדון בו? מי העומדים מאחוריו והאם קיים פוטנציאל למסד אותו כחלק ממערך התכנון? המחקר מתבסס על הנחת יסוד ומטרה אוטופית. הראשונה מניחה כי מקום יפה ומהנה הוא מקום בו אנשים רוצים לשהות, והשנייה מנסה להרחיב את השפה התכנונית ולמצוא גשר בין הפרדיגמה התכנונית לבין שיח אסתטי-חוויתי של הסביבה הבנויה.

לשם התיאור הפואטי, אשאיל מיהודה עמיחי את הרעיון המרכזי משירו ׳אדם בחייו׳ (עמיחי, 1982), ואומר כי המוטיבציה העיקרית למחקר היא החיפוש אחר דרך בה מתכנן בחייו, יתכנן וייפה, יהנדס וישורר, יזום ויחמול .

החוקר: אשר אלבז, דוקטורנט

בוגר לימודי M.A בהיסטוריה של הרעיונות והפילוסופיה של המדע באוניברסיטת ת”א.  מחקר על היעדרותו של הדיון האסתטי החסר במוסדות להשכלה גבוהה לאדריכלות ועיצוב בארץ. דיון הנעדר באופן עקבי ממעמד השיפוט והערכה של פרויקטי הגמר של הסטודנטים.

מעצב, אמן, מרצה וחוקר, בעל סטודיו רב תחומי לעיצוב, פיסול ותכנון אדריכלי.  מקנה מידה קטן ואינטימי ועד קנה מידה עירוני ציבורי. 

מרצה למקצועות העיצוב והאדריכלות במכון הטכנולוגי חולון - HIT.

פרטי קשר asherel@post.bgu.ac.il

 טל.  0544632822  http://www.asherelbaz.com

bottom of page